החוויה הראשונה שלי בעירום מלא קרתה במקרה גמור, כשהייתי בת 22. הלכתי לחוף עם קו חוף ארוך במיוחד, וצעדתי לכיוון הקצה המבודד והשקט יותר. כמעט לא היה שם אף אחד, וידעתי שנודיזם מקובל באזור הזה. בהתקף של הרפתקנות, פשטתי את כל בגדיי, נשכבתי חשופה לחלוטין על המגבת, ונתתי לשמש לגעת בכל חלק בגוף שלי בפעם הראשונה. זה הרגיש טבעי ומשחרר בצורה מדהימה.

לפתע הבחנתי באישה חשופת חזה מתקרבת אליי. חטפתי במהירות את המגבת והתכסיתי בה, כשאני מסמיקה עד שורשי השיער. להיות עירומה לבד זה דבר אחד, אבל להיות עירומה מול מישהו אחר – זו הרגשה אחרת לגמרי. האישה חייכה כשעברה על פניי, בעוד אני שוכבת שם ומרגישה נזירה וביישנית להחריד. אפילו לראות נשים אחרות בלבוש חלקי היה גורם לי אז לאי־נוחות.

ברגע שהיא נעלמה מהאופק, נרגעתי שוב, זרקתי את המגבת הצידה, והחלטתי לצאת לשחייה. תמיד הייתי שחיינית נלהבת – אפילו עבדתי כמצילה – ולכן צעדתי בביטחון לתוך המים והתחלתי לשחות לאורך החוף. לשחות עירומה לגמרי הייתה חוויה מדהימה, שונה מכל דבר שחוויתי. המים החליקו על עורי החשוף, וההרגשה הייתה של חופש מוחלט. שחיתי דרך הרבה מהאזורים ההומים של החוף בלי לשים לב עד כמה התרחקתי.

אחרי זמן מה, הזרם נעשה חזק מדי בשביל לשחות נגדו בחזרה. הבנתי שיש לי רק אפשרות אחת: לצאת מהמים ולחזור רגלית לאורך החוף.

ההליכה הזאת הייתה כנראה אחד הרגעים הכי לא־נוחים בחיי. יצאתי מהמים, מכסה בצורה אינסטינקטיבית את החזה שלי ביד אחת ואת אזור הערווה בשנייה. כשהגעתי לחוף, שמתי לב שכמעט כל מי שהיה סביבי היה עירום לחלוטין, ונראה שזה הכי טבעי בעולם עבורם. עדיין הסתרתי את עצמי, אבל בכל צעד הרגשתי שאני מתרפה קצת יותר.

למרות שהייתי בת 22, ספורטיבית ובכושר טוב, תמיד הייתי מודעת מדי לגוף שלי – במיוחד לגודל ולצורה של השדיים ולשיער הערווה. אבל כשהסתכלתי סביב וראיתי אנשים בכל הגילים, הצורות והמידות, פתאום הבנתי שאני בסדר גמור בדיוק כמו שאני. באותו רגע פשוט הרפיתי. הורדתי את הידיים לצידי הגוף והמשכתי ללכת עירומה לחלוטין, חופשייה.

להיות עירומה במקום שבו כולם עירומים הרגיש טבעי באופן מפתיע. אבל עד מהרה עמד בפניי אתגר חדש. החלק הפופולרי וההומה ביותר של החוף היה שונה – כמעט כולם שם לבשו בגדי ים. חשיפת חזה הייתה נפוצה, אבל עירום מלא היה נדיר. ראיתי רק אדם אחד נוסף שהיה עירום לגמרי. החוף היה גדוש באנשים.

לא הייתה לי ברירה אלא להמשיך ללכת. עברתי בין ההמון עירומה לחלוטין, בזמן שאנשים הפנו את הראש להביט בי. כנראה הייתי האישה היחידה בעירום מלא שהם ראו מזה זמן רב. זה הרגיש לא נעים באופן מדהים להיות היחידה בעירום בין כל כך הרבה אנשים לבושים, אבל הרמתי את הראש והמשכתי, מנסה לשמור על רוגע וביטחון עצמי.

כשסוף־סוף הגעתי לבגדים שלי בקצה השני, ידעתי שמשהו בתוכי השתנה לתמיד.

הפכתי לנטוריסטית לכל החיים.