שנה לאחר מכן, בעלי ואני החלטנו לקחת את חוויית הנטוריזם שלנו לרמה חדשה לגמרי. הזמנו שני זוגות צעירים נוספים — כולנו בערך באותו גיל, בכושר, מושכים ומלאי חיים. יחד שכרנו יאכטה יפהפייה לשבוע, כדי לחקור את המפרצים והאיים המרהיבים שבין קרואטיה למונטנגרו.

היום הראשון הוקדש להיכרות עם היאכטה ואחד עם השני. בערב, על ארוחת ערב וכוס יין, בעלי ואני שיתפנו את החברים בהרפתקה הקודמת שלנו בחוף הנטוריסטים המפורסם זלאטני ראט. להפתעתנו, החברים שלנו היו פשוט מוקסמים. עיניהם נדלקו מסקרנות והתרגשות. עד סוף הערב, הרעיון להעביר את החופשה בפורמט של "לבוש אופציונלי" הפך מבדיחה מטורפת להחלטה משותפת.

כבר למחרת בבוקר, מיד אחרי ארוחת הבוקר, בעלי ואני, יחד עם שלושת הגברים, התפשטנו ללא היסוס מיוחד. היינו הראשונים לצאת אל הסיפון עירומים לחלוטין. הבנות עדיין הרגישו ביישניות ונשארו בביקיני שלהן… אבל לא לזמן רב.

עד אמצע היום השני, גם שתי חברותיי צללו למים. אחת אחרי השנייה הן החליקו את הביקיני, ומאותו רגע כל ששתנו היינו עירומים לגמרי. מאז ועד סוף הטיול כמעט לא לבשנו דבר.

חקרנו חופי חלוקים נסתרים, קפצנו מצוקים אל תוך מים צלולים כבדולח, השתזפנו על הסיפון, שטנו עם היאכטה ואפילו אכלנו צהריים על חופים שוממים — הכול לגמרי בעירום. מה שבהתחלה הרגיש נועז ומעז, הפך במהירות לטבעי לחלוטין. המבוכה והביישנות הראשוניות נעלמו בקצב מפתיע. העירום חדל להיות משהו יוצא דופן והפך לתחושה יפהפייה של חופש.

בשבילי, להיות עירומה מול אחרים עדיין נושאת מטען מיני מסוים — אני לא מכחישה זאת. יש משהו מרגש בפתיחות הזו, בפגיעות ובחשיפה. יחד עם זאת, אני שמחה מאוד שכולנו היינו צעירים, בכושר טוב, וחשים בנוח עם הגוף שלנו. זה הפך את החוויה לעוד יותר מהנה ובטוחה.

השבוע ההוא על היאכטה הפך לאחת החוויות הצבעוניות והמשחררות בחיי. יצרנו זיכרונות שאף אחד מאיתנו לעולם לא ישכח. עכשיו אני מבינה עוד יותר לעומק כמה עוצמתי ומאחד יכול להיות נטוריזם חברתי כשחווים אותו עם האנשים הנכונים.

אני אסירת תודה עצומה על הטיול הזה, וכבר מוצאת את עצמי חולמת על ההרפתקה הנטוריסטית הבאה שלנו. כי ברגע שפותחים את הדלת הזו… קשה מאוד לסגור אותה שוב.