ההגעה לבארה סקה דורשת תכנון, משום שאין תחבורה ציבורית ישירה לחוף. רוב המבקרים מגיעים ברכב פרטי או במונית מליניארס ומפונטל דו איפירנגה, ולאחר מכן נוסעים בדרך הפרטית המובילה לכניסה הסמוכה לפוסאדה. בכניסה המבקרים בדרך כלל נרשמים ועוקבים אחר השילוט המסמן את האזור הנטוריסטי. הקטע האחרון עובר בשבילי חול ולאחר מכן בהליכה על החול, לכן כדאי לנעול נעליים המתאימות לקרקע רכה. חניה זמינה בשטח פרטי סמוך לכניסה, על קרקע חולית לא מוסדרת, והשטח עשוי להיות מוגבל בתקופות עמוסות יותר. פני השטח בחוף עשויים חול לכל אורכם, מהשבילים ועד קו המים. אין שבילים סלולים או טיילות עץ, ולכן הגישה קשה לכיסאות גלגלים ולמבקרים בעלי ניידות מוגבלת. קו החוף הפתוח חשוף מאוד לשמש, ויש רק מעט צל טבעי ליד הדיונות והצמחייה, וכן מעט מחסות מעשה ידי אדם על החוף עצמו. שעות הבוקר ואחר הצהריים המאוחרות מתונות יותר, ואילו שמש הצהריים חזקה לאורך כל השנה. המתקנים בסיסיים. קיוסקים קטנים ליד הכניסה מציעים אוכל ומשקאות פשוטים, ושירותים ומקלחות בסיסיים זמינים ליד הפוסאדה ובאזור הכניסה. על החול עצמו יש מעט מאוד שירותים, ולכן מבקרים נוהגים להביא מים, אמצעי הגנה מהשמש ופריטים חיוניים נוספים. אין שירות מציל קבוע, והרחצה היא באחריות המתרחצים, בתנאי האוקיינוס האטלנטי שעשויים לכלול גלים בינוניים וזרמים משתנים בהתאם לרוח ולגאות. האקלים החופי טרופי וחם לאורך כל השנה. דצמבר עד מרץ נחשבים בדרך כלל לתקופה המתאימה ביותר לביקור בחוף, עם תנאים חמים ולחים וסיכוי גבוה יותר לגשם בקיץ. מחוץ לחודשים אלה הטמפרטורות נותרות חמות, אך התנאים לרוב יבשים יותר. רוב המבקרים נשארים מחצי יום ועד יום שלם, ואפשר גם ללון בפוסאדה הסמוכה. בכניסה עשויה להיגבות אגרת כניסה יומית, בנפרד מעלות הלינה, והגישה בדרך כלל מוגבלת לשעות האור, עם בקרה על הכניסה בשעות הבוקר המוקדמות והערב.